סוד רגשי, שתיקה ודיבור – למה קשה לשתף

לא תמיד אפשר לבטא את מה שמכביד על הלב. לפעמים יש לנו סוד רגשי, תחושה או מחשבה שאין לה קול או שם. זה יכול להיות פחד, חוויה ישנה, תחושת  חוסר אונים, דפוס מציק שאנחנו מכירים בעצמנו או הרגשה שאנחנו לא מצליחים להיות מה שמצופה מאיתנו. האם חייבים לספר את הדברים הללו? למה לפעמים זה כל כך מסובך?

סוד – מה נשאר בפנים?

סוד הוא לא תמיד אירוע גדול. לפעמים זו הרגשה קטנה, סימן שאלה, או קושי לא ברור. לעתים עצם קיומו של סוד יוצר בתוכנו תחושת נבדלות. אנחנו חלק מכל מה שקורה, אבל גם צופים מהצד כי יש בנו משהו שאחרים לא יודעים. הנפרדות הזאת נוצרת מתוך הפחד של “מה יקרה אם יגלו?" והחשש שאם הסוד יצא החוצה משהו איום יקרה לנו או ליקרים לנו. החרדה הזו מתחזקת את הסוד ומשאירה אותו קבור עמוק בפנים, גם כשכבר כבד מידי להחזיק אותו לבד.

למה קשה לדבר על זה?

התשובה הפשוטה היא הפחד "ממה יגידו?". לחשש מהתגובה של הסביבה נלוות בדרך כלל גם תחושת אחריות פנימית שלא פעם אומרת לנו שאסור לדבר כי זה אולי יפגע במישהו. יש תמיד את הפחד שלא יבינו אותך. החרדות הללו מתעצמות אצל מי שגדל.ה באווירה שבה אין מקום לשאלות ושתיקה ה

יא הדרך היחידה והבטוחה להרגיש מוגנ.ת.

לפעמים הקושי לפתוח את הדברים נובע מהמחשבה שאין בכלל מי שיקשיב. תחושה כזאת מספרת לנו שאי אפשר לדעת למי נכון לגלות והאם אפשר לזהות את הרגע הנכון. 

מותר גם לא לספר

התשובה היא לא בהכרח. לא כל סוד מחפש פתרון. לעתים עצם הידיעה שישנה אפשרות זמינה, בטוחה ומאפשרת לספר, מאפשרת שתיקה רגועה. עצם ההכרה כי יש מי שמסוגל יהיה לשמוע את הדברים כשתחליטו לספר, מעניקה הקלה. הבחירה לשתוק, כמו גם הבחירה לדבר, היא אישית.

גם בטיפול לא ממהרים להוציא הכל בבת אחת. זה בסדר להישאר עם שאלות, לבדוק אותן בקצב שלך ואפילו לא לומר דבר.

המפגש הוא מקום שבו המטופל.ת קובעים את הגבולות. מותר להתלבט, לחשוב בקול רם וגם לשמור דברים לעצמך. 

איך בכל זאת מתחילים?

נתחיל בזה שגם כשיש נושא או סוד שמרגישים "כבד", או כשלא מצליחים לדבר למרות שרוצים, אפשר להתחיל טיפול. לא חייבים להיכנס לפרטים. מותר לאפשר לעצמנו זמן לבדוק לאן זה מוביל. לא פעם, עצם הפגישה עם אדם שמקבל את השתיקה שלנו, ללא מבוכה או לחץ, יוצרים פתח לדיבור אחר של הכרנו. 

לסיכום

סוד לא תמיד צריך להתגלות ושתיקה לא תמיד צריכה להישבר. מה שחשוב הוא לדעת שיש מקום שבו אפשר לבחור – לדבר, לשתוק, לבדוק ופשוט להיות.